בְּיָאלִיק הוּא לֹא רַק
בּיָאלִיק הוּא לֹא רַק שֵׁם שֶׁל בֵּית קָפֶה בְּפִנַּת אלנבי.
הוּא קְצוֹת הDNA
שֶאֲלֵיהֶם אֲנִי חוֹזֶרֶת עִם עֶרֶב כְּמוֹ כֶּלֶב אֶל פִּינָתוֹ הַמְּנֻוֶלֶת
נֶעֱקֶצֶת עַל יְדֵי פַּרְעוֹשִׁים לְדַבֵּר עִבְרִית אשְכְּנָזִית
בְּמַנְגִינָה דְרָמַטִית מְיֻחֶדֶת שֶעָבְרָה מִן הָעוֹלָם.
עִיצְבָה אֶת יַלְדוּתִי שִירַי וְאֶת פְּחָדַי
שוֹכְנִים בְּמֹחִי לָבֶטַח.
בַּלֵילוֹת אֲנִי חוֹלֶמֶת על פּוֹגְרוֹמִים בּקִישִינֶב
וְהֵם דּוֹמִים לַפּוֹגְרוֹמִים בְּחֶבְרוֹן
שֶהֻטְבְּעוּ עָמוֹק בְהַעֲבָרָה בֵּין דוֹרִית.
כַאֲשֶר אֵין פִּתְרוֹן מוּסָרִי לַקִּיוּם שֶלָנוּ
כִּי אָכֵן חצִיר הָעָם, אֲנִי טובַעַת
בְּבֵיתוֹ מַנְגִינַת הַשָּעוֹן לוֹכֶדֶת תְּמִימוּתִי
וּפֹה יָשַב וְכָאן כָתַב יָצָא זַעֲמוֹ וְקִצְפּוֹ
שֶהוֹלְכִים מֵרֵאשִית הָעוֹלָם אֶל סוֹפוֹ.
(28.1.2009 קפה-דה-מרקר)