השחקן דביר בנדק ומנכ"ל הקאמרי הפורש נועם סמל פתחו את האירוע בקריאת הדיאלוג מפרק הפתיחה. בנדק התלוצץ ואמר שסמל פרש מהניהול התאטרון כדי שיוכל להשתתף כשחקן באירוע ההשקה של הספר.
פרופ' מירון איזקסון, אמר דברים מחכימים על הספר, ושחקנית הקאמרי עדי ארד גילמה בעסיסיות את תפקיד סגנית מלכת היופי של חדרה, שלה מוקדש פרק בספר.
המתרגם שמעון בוזגלו קרא טקסטים ממצבות עתיקות, והמוזיקאים מוני ארנון ואסף רוט הלחינו טקסטים בעקבות הספר.
בנוסף להם השתתפו בהשקה גם פנינה רינצלר, שיראל יגודניק, והמחבר אבי גיל.
בהשקה השתתפו: אשר רייך, מירון ח. איזקסון, בלה גולדברג, יערה בן דוד, נילי דגן, ענת זגורסקי-שפרינגמן, שלומי חסקי, ריקי דקסל, ד"ר חיים נגיד ופרופ' גד קינר שהנחה את האירוע.
הלחינו ושרו את השירים החדשים: חני דינור וטובה גרטנר.
קישורים לסרטונים:
לצפייה במשורר פרופ' מירון ח. איזקסון על השיר "הים הוא מרפקן"
רשמיה של מרלין על ההשקה:
זה מוזר לשבת בקהל ולראות את המלים שלך מקבלות חיים: מוסיקאליים, קולנועיים ותיאטרוניים. אבי נשר דיבר על הרגעים הפואטים שמבליחים בקולנוע כמו בשירה, ועל כך שגודאר, שכתב תסריט על חפיסת סיגריות, תפס את זה. הוא תיאר את הרגע שגעה בתוכו במהלך יצירת ״החטאים״, ״אתה פתאום חורג ואז המצלמה אומרת תסלחו לי שנייה אני מתרגשת״. בפאנל שהנחה העיתונאי נחום מוכיח, סיפר פבלו אוטין ששירה עבורו היא ארוטיקה של השפה ושהקולנוע הפיוטי שהוא אוהב היא הארוטיקה של הדימויים. הבמאית יעל קיים סיפרה על החיבור הרוחני שלה אל זלדה כפי שהתבטא בסרטה ה״הר״ וגילי דנון אמר, בין השאר, "מה שאני אוהב בשיריה של מרלין, זה את הצד היצרי והפרוע, זה מה שאני מחפש ומרתק אותי, בשירה כמו בקולנוע״. פרופ׳ גד קינר דיבר על השירה כמצילה נשמות ועל כך שמאז המפגש בינינו הוא הפך ליהודי טוב יותר. ״לא התחזקתי, נחלשתי״ הוא התבדח ״אבל גיליתי שא-לוהים נמצא בפרטים הקטנים כמו בשירתה של מרלין ושהקודש בתוך החול והחול בתוך הקודש ואין מרחק כפי שנדמה, או כפי שרואים באחד משיריה, בספר החדש, א-לוהים נמצא גם במקלחת״. הסופרת שהרה בלאו דיברה על האופן הלא צפוי בו אני מבטאת את הקודש בשיריי כמו בחיי, ללא פחד ועל כך שיצאתי מהקלישאה של משוררת דתית. ד״ר חיים נגיד החמיא וסיכם בכך, שלדעתו, ״במרלין וניג יש משהו מיסוד האגדה״.
חוץ מהדוברים, הייתה הנחיה מצוינת, הקראת שירה פלאית, ביצועים מוסיקליים נפלאים, תערוכת צילומים מרגשת ומצגת נפלאה מסרטי רוי אנדרסון. הרגשתי כמו מסיבה בארץ הפלאות וממש רציתי להכיר את המרלין הזאת שדברו עליה. תודה לכל חבריי וחברותיי על הכשרון שתרמתם לאירוע ועל החיבוק, הוכחתם לי שחברים טובים ומוכשרים זה הדבר הכי חשוב בעולם כמו באולם, וריגשתם אותי המון! ותודה לספריה לקולנוע בסינמטק ת״א ובמיוחד לתומר קאפ על ההשקעה הרבה. ואחרונים חביבים, תודה גדולה ויקרה, לקהל.
תמונות:
