גליון היובל של כתב העת לספרות, גג, בטאון איגוד כללי של סופרים בישראל, זמין לרכישה.

גליון מודפס במחיר 50 ש"ח (כולל משלוח)
גליון דיגיטלי במחיר 25 ש"ח.
המעוניינות והמעוניינים לרכוש את הגליון, מוזמנים לכתוב ל igudil@gmail.com לקבלת פרטי אופן התשלום,
בציון כתובת משלוח עדכנית לגליון מודפס וכתובת אימייל עדכנית לגליון דיגיטלי, לפי בחירתכם.

הזמנה לזום בינלאומי לרגל צאת Rescue Mission של פרופ' גד קינר קיסינגר.
אירוע באירוח חברת ההוצאה לאור Atmosphere Press.
שריינו את מועד האירוע: האירוע יתקיים ביום חמישי, 14.10.2021. זמן כניסת צופים מישראל לשידור האירוע, החל משעה 19:00. בסוף האירוע תינתן הזדמנות להציג שאלות בשידור.

לשם צפיה באירוע, יש להירשם תחילה (ללא עלות) באמצעות הקישור הבא:

https://us06web.zoom.us/meeting/register/tZwud-6hqzIjEtzPLjn8Pv1zc3V5xCrekaor

לאחר ביצוע הרישום, תשלח לתיבת הדואר האלקטרונית שלכם, הודעת אישור וקישור כניסה לאירוע, במועדו.

לצפייה בהודעות האיגוד הנשלחות בדיוור ישיר, לחצו כאן

חמש דקות איתך – ספרה של חנה גרנות – עכשיו במחיר מפתיע!! לקריאה אודות הספר, לחצו כאן

השירה נגד המגיפה – מבחר שירי קורונה

גד קינר קיסינגר / שירים

הפארק במגפה

כְּמִנְהָגָהּ בְּיָמִים רִחוּצֵי שֶׁמֶשׁ עֲטוּיַת מַגֶּבֶת
מַחֲנִיפָה שֶׁל בְּרִיזָה רַכָּה שֶׁתָּעֲתָה בְּדַרְכָּהּ
מֵהַיָּם יָשְׁבָה אִמִּי הַמְּנוֹחָה בַּמִּרְפֶּסֶת מוֹצְקִין
עֶשְׂרִים וְתֵשַׁע מֵעַל לַפָּארְק פּוֹכֶרֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ
הַדַּקּוֹת, וְאָרְבָה לָעוֹלָם. אֲבָל הָעוֹלָם
לֹא חָלַף עַל פָּנֶיהָ. הַפָּארְק הָיָה דּוֹמֵם
וְדָרוּךְ כְּתַפְאוּרָה עַל בָּמַת חֲלוֹם לַיִל
קַיִץ שֶׁלֹּא יֻצַּג כִּי כָּל שַׂחְקָנָיו מֵתוּ בַּמַּגֵּפָה
וְגַזּוֹ כַּחֲלוֹם. לְעִתִּים נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת שִׂיחַ
עֲמוּמִים מִן הַבַּיִת שֶׁמִּמּוּל שֶׁל שַׂחְקָנִים
מַחֲלִיפִים שֶׁסּוֹף סוֹף נִתְנָה לָהֶם הִזְדַּמְּנוּת
וְהֵם מְשַׁנְּנִים לַשָּׁוְא אֶת הַטֶּקְסְט שֶׁלֹּא
יֻשְׁמַע. לְעִתִּים נִקְרְתָה לַמָּקוֹם גַּנֶּנֶת עִם
יְלָדֶיהָ הַמְּשַׂחֲקִים בַּמִּתְקָנִים הַחוֹרְקִים
וּמִתְיַפְּחִים מָרָה עַל הַמְּשַׁחֲקִים שֶׁאֵינָם
מְשַׂחֲקִים עוֹד. מִדֵּי פַּעַם צָצָה אֵיזוֹ סִיעָה רוֹעֶשֶׁת
וְגוֹעֶשֶׁת שֶׁל בַּעֲלֵי מְלָאכָה שֶׁהִתְגָּרְתָה בַּסַּפְסָלִים
וְהֶחְצִיפָה פָּנִים כְּלַפֵּי הָעֵצִים הַוָּתִיקִים שֶׁעַל
גִּזְעָם הֵם נִפְּצוּ אֶת בַּקְבּוּקֵי הֲקוֹרוֹנָה
הָרֵיקִים. הֵם סִלְּקוּ אֶת הַגַּנֶּנֶת וְגוּרֶיהָ,
פֵּרְקוּ אֶת תַּפְאוּרַת הַמִּתְקָנִים, וּמָדְדוּ
אֶת הַפָּארְק לְהָפְכוֹ לְקֶבֶר אַחִים לְנִפְגְּעֵי
הַמַּגֵּפָה. אָז הֵקִיצָה אִמִּי בִּבְעָתָה מֵחֲלוֹמָהּ
עִם רֶדֶת לֵיל קַיִץ עַל הַפָּארְק כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם
לֹא הָלְכָה מִמֶּנִּי כַּחֲלוֹם עִם לַהֲקַת הַשַּׂחְקָנִים
לְפָּארְקִים אֲחֵרִים
וּלְמִתְקָנִים מְזַמְּרִים

קליפות

עַכְשָׁו כְּשֶׁהַכֹּל נִסְגַּר,
כְּשֶׁחַלּוֹנוֹת רַאֲוָה יְהִירִים
מִתְכַּנְּסִים אֶל עַצְמָם וּמְלַחֲשִׁים
כְּבוֹגְדִים:
מִזְּמַן יָכֹלְתָּ לְוַתֵּר עָלֵינוּ.
כְּשֶׁקְּלָעִים חוֹשְׂפִים אֶת אֲחוֹרֵיהֶם
הַכְּעוּרִים, כְּשֶׁמַּפּוֹת מוּסָרוֹת מֵעַל
הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּמִסְעָדוֹת יֻקְרָתִיּוֹת
כַּחֲזִיָּה פַּתְיָנִית מִשְּׁדֵי הַסִּילִיקוֹן
הַתּוֹתָבִים שֶׁל חַשְׂפָנִית צַמֶּרֶת,
כְּשֶׁהַכֶּרֶס נִשְׁאֶבֶת פְּנִימָה לְהַחֲרִישׁ
אֶת גְּעִיַּת הַשּׂוֹר הָאָבוּס,
כְּשֶׁכַּרְטִיסֵי אַשְׁרַאי הוֹפְכִים
לִקְלָפֵי אִיצְטַגְנִינִים מְחַשְּׁבֵי
קִצִּים, וְכָל רוֹאֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת
שׁוֹקְלִים כַּמָּה עוֹד נִתָּן לְחַסֵּר
מִלָּקוֹחוֹתֵיהֶם הַכְּבֵדִים כְּדֵי
שֶׁבָּאוֹר הַחוֹזֵר יוּכְלוּ לְהִתְרוֹמֵם
לַעֲלוֹת בַּמַּעֲלוֹת הָרְעוּעוֹת
שֶׁל הָרוּחַ אֶל
הַקְּלִפּוֹת.
אֶל עַצְמָם.

תל אביב, 15.3.2020

נון טוקארה

כַּמָּה עִדָּנִים שֶׁאַהֲבָתָם שׁוֹרֶקֶת
וּמְיַלֶּלֶת סָפֵק לוֹעֶגֶת סָפֵק
מַכְרֶזֶת עַל עַצְמָהּ כְּרוּחַ בָּאַרְמוֹן
נָטוּשׁ שֶׁזְּגוּגִיּוֹתָיו נֻפְּצוּ בִּידֵי הַמֶּלֶךְ
הַמַּלְכָּה וְהַלֵּיצָן בִּמְרִידַת חָצֵר
פְּנִימִית בְּאֶמְצַע סְעֻדָּתָם הָאֲבוּסָה
בְּתַפּוּחֵי דּוֹדִים שֶׁרָקַח פְרַנְץ הַלְס
וּבָם נָגַף אוֹתָם בַּדֶּבֶר. כַּמָּה עִדָּנִים.
הַשֻּׁלְחָן עָמוּס, מַזְמִין וּמְפַתֶּה
בְּתַפּוּחָיו הַמֻּשְׁלָמִים בְּרִקְבוֹנָם
מֻקָּף בְּחֶבֶל: נוֹן טוֹקָארֶה לֹא לָגַעַת
מַסְבִּירִים הַמַּדְרִיכִים הַמִּתְפַּעֲלִים
בַּפַּעַם הָעֶשְׂרִים הַיּוֹם לַתַּיָּרִים
הָרְעֵבִים לִרְאוֹתָהּ בִּלְבַד.
אַחֶרֶת תִּשְׁרֹק וְתֵילִיל
הָאַזְעָקָה וּלְפָנֵינוּ תְּשַׂחֵק
הַמַּגֵּפָה

סקס אחר
מִדְבַּר הַדִּירָה מַצְמִיחַ רָהִיטִים
שׁוֹטִים.
דֶּלֶת אָרוֹן מְדֻכְדָּךְ חוֹרֶקֶת
שִׁירִים תְּפֵלִים.

בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה עוֹמְדִים הֲמוֹן פִּילִים לְבָנִים.
אִם אַתְּ לֹא מוּכָנָה לְדַבֵּר עַל זֶה
הָרִצְפָּה תִּתְמוֹטֵט.

שֻׁלְחַן הָעֲבוֹדָה מַטֶּה עַצְמוֹ אֵלַי
כְּכַד לְהַגְמִיעֵנִי מִלִּים.

קַח מֶרְחָק מִמֶּנִּי. שְׁנֵי מֶטֶר
וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה.
אֲנִי לֹא אֱלִיעֶזֶר. אַתָּה לֹא רִבְקָה.
וּבְבֵית הָאָבוֹת פַּחַד יִצְחָק
מֵתוּ הַיּוֹם אַרְבַּע אִמָּהוֹת
שְׁלוֹשָׁה אָבוֹת
שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית קֻרְצְפוּ
בְּאַלְכּוֹגֶ'ל.

אֲבָל עוֹד מְעַט הַכֹּל יִגָּמֵר.
הוֹסִיפוּ לָנוּ 500 מֶטֶר רָץ. עַד שְׁנֵי מֻדְבָּקִים.
הִבְטִיחוּ לְהָבִיא עוֹד אַלְפֵי מְכוֹנוֹת הַנְשָׁמָה.
וְאוּלַי גַּם סֶקְס בְּזּוּם,
אַחֵר,
לֹא זֶה שֶׁיּוֹנָה ווֹלָךָ בִּקְּשָׁה.

יוסי אלפי / שירי קורונה

שיר קורוני בדיוני

יוֹתֵר פּוֹחֵד מֵהַמֶּמְשָׁלָה
מְאַשֵּׁר פּוֹחֵד מֵהַמַּחֲלָה
חָרֵד מִמֶּנָּה מֵהַהַתְחָלָה

מִתְחַלְחֵל בְּחַלְחָלָה
יוֹשֵׁב בְּמֶרְכַּז הַמְּסִלָּה
וּפָסַח וַרְמָאדָן בַּמַּקְבִּילָה
אֱלֹהִים וְאַכְּבָּאר. הוּא אַלְלָה

הַזֶּה הַמַּצָּב אוֹ זוֹ הַקְּלָלָה
כָּל הַתֶּבֶל הִיא עֲגֻלָּה
וַאֲנַחְנוּ לְבַדֵּנוּ עַם סְגֻלָּה
וְאֵין תְּשׁוּבָה וְאֵין שְׁאֵלָה

וּצְרִיכִים לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵהַתְחָלָה

קוקו קורונה
אֲנִי שׂוֹחֶה בַּיָּם שֶׁל גַּ'לִּי סָמִיךְ וְאָטוּם
מַסֵּכָה, כְּפָפוֹת,
מֶמְשָׁלָה
וַהֲמוֹן טִמְטוּם!

ימי קורונה
אֲנִי בֹּקֶר לִי בֹּקֶר
וַיְּהִי אוֹר, אֲנִי אוֹמֵר
מְחַפֵּשׂ תִּקְוָה
בֵּין שְׁאֵרִיּוֹת הַזְּמַן

אֲנִי בּוֹרֵא לִי חֶסֶד
עִם עַלְעַלֵּי עַצְמִי שֶׁהִשְׁחִירוּ
מַתִּיז טִפּוֹת חַיִּים
וַיְּהִי מַיִם

בְּרִיק הַמּוֹרִיק שֶׁנּוֹצַר
וּבַתֹּהוּ וָבֹהוּ שֶׁנּוֹתַר
אֲנִי שָׁר בְּלִי חֲרוּזִים
מְבָרֵר אֶת הַזְּמַן
אֱלֹהִים

גיהינום
בְּיַחַד הָיָה פַּעַם כֹּחַ
נֶהֶפְכוּ הַיּוֹצְרוֹת
הַיּוֹם אָדָם לְאָדָם נְגִיף
וְאִי אֶפְשָׁר לְהָגִיף
לֹא בְּסָגוּר וְלֹא בְּפָתוּחַ
לַמִּפְגָּשׁ צָרִיךְ בִּטּוּחַ
וְכָל שִׂיחַ אוֹ שִׂיחָה
מְלֻוֶּה בַּמַּסֵּכָה

בִּמְקוֹם "יַחַד פֹּה נְרוֹנָה"
מְאַיֶּמֶת לָהּ קוֹרוֹנָה
עַל כָּל כְּאֵב יֵשׁ תַּסְמִינִים
וַאֲנָשִׁים לֹא נוֹשְׁמִים
כְּשֶׁעוֹבְרִים בַּמַּעֲבָרִים
בְּעֵינֵי הַחֲבֵרִים
מִשְׁתַּקְּפִים הַקְּבָרִים
לֹא עוֹזְרִים הַהֶסְבֵּרִים

מְחַכִּים לַתַּאֲרִיכִים
הַהוֹלְכִים וְנִמְתָּחִים
הַשְּׁאֵלָה: "עַד מָתַי"
פּוֹתַחַת אֶת: "מָה יִהְיֶה"
וְלֹא נוּכַל לְהִתְפַּלֵּא
עַל הֶחָכָם הַמְּעֻלֶּה
שֶׁאָמַר גֵּיהִנּוֹם הוּא הָאַחֵר
וְאֵין מָקוֹם לְהִסְתַּתֵּר

הזמן הפנוי
הַזְּמַן הַפָּנוּי מְאַיֵּם עַל חַיַּי
פּוֹרֵם אֶת הַקְּשָׁרִים בְּחוּטֵי הַצֶּמֶר
שֶׁאִמִּי הָיְתָה מְגַלְגֶּלֶת בְּנִסָּיוֹן לִסְרֹג לִי סְוֶדֶר
הַיָּמִים נִסְרָגִים
וְעוֹשִׂים מַסֵּכוֹת הַמַּסְתִּירוֹת פָּנִים
מַסֵּכוֹת הַמַּסְתִּירוֹת אֶת הָאֲנִי שֶׁהָיָה לִי
וְהָלַךְ לְאִבּוּד בַּזְּמַן הַפָּנוּי.
מְחַכֶּה לַסְּוֶדֶר זֶהוּתִי הַסָּרוּג
שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתִי לְמָה שֶׁהָיִיתִי פַּעַם
כַּדּוּר הַחוּטִים מִתְפָּרֵק
יִקַּח לִי זְמַן לֶאֱסֹף אֶת חוּטֵי הַצְּמַרְמֹרֶת
הָאוֹחֶזֶת בִּי מִדֵּי רֶגַע פָּנוּי.

ימים בלי זהות
הַשֶּׁסֶק עַל הָעֵץ כְּבָר הִבְשִׁיל
וְאֵין מִי שֶׁיִּקְטֹף
הַחַרְצִיּוֹת הִצְהִיבוּ וּבָא לָהֶן סוֹף
שְׁבִילֵי הַבֹּץ הָפְכוּ אֲדָמָה קָשָׁה
הָרוּחַ הַלַּחָה הָפְכָה לַיַּבָּשָׁה
אֲנִי מְבַקֵּשׁ בְּבַקָּשָׁה
הֶחֱזִירוּ לִי אֶת זֶהוּתִי
כִּי בִּלְעָדֶיהָ – בּוּשָׁה

רוני סומק / מחר

בְּרֶגַע זֶה כָּל מִלָּה הִיא רַעַף בְּגַג הַבַּיִת
שֶׁאֶבְנֶה מָחָר.
בַּחוּץ קַר.
זוֹ לֹא סְטִירַת הָרוּחַ שֶׁל מֶרְץ אוֹ אֶגְרוֹף הַבָּרָד
מֵהַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר. זוֹהִי הַמַּכָּה מִתַּחַת לְאֵין-חֲגוֹרָה. הַטֶּבַע הוּא
אֶגְרוֹפָן הַמַּכִּיר רַק אֶת הַמִּלָּה
"נוֹקְאָאוּט".

פִילִיפּ שׁוֹלֵחַ מִמִּילָאנוֹ תַּצְלוּמִים שֶׁל אֲרוֹנוֹת קְבוּרָה.
אֵיזֶה בִּזְבּוּז לְהַפְקִיר אֶת הַחוּם־אֲדַמְדַּם
שֶׁל הַמָּהָגוֹנִי וְלִטְמֹן אוֹתוֹ בָּאֲדָמָה. אֲנִי שׁוֹלֵחַ מַבָּט
לַטִּפּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּבַקְבּוּק הַמַּרְטִינִי,
וְנִזְכַּר בְּדוּכַן הַמְּכִירוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַמַּשְׁקֶה שָׁם בְּאוֹתָהּ מִילָאנוֹ.
לְמִי שֶׁשָּׁכַח, הַכֹּל מַתְחִיל בְּוֶרְמוּט וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר אָחוּז שֶׁל
אַלְכּוֹהוֹל נָקִי מֻשְׁרֶה בְּעִשְׂבֵי תִּבּוּל. אָז בּוֹא נִשְׁתֶּה לְזִכְרָם. רוּסוֹ,
בְּיַאנְקוֹ אוֹ אֶקְסְטְרָה־דְּרַי.

סָלָח מִתְקַשֵּׁר מִפָּרִיז וּמַזְכִּיר לִי שֶׁהָרוּחַ הָרָעָה נוֹשֶׁבֶת גַּם בָּעִיר
בָּהּ נוֹלַדְנוּ. קוֹרוֹנָה בַּגְדָּדִית עִם עָרַבֶּסְקוֹת .הוּא מְחַבֵּר לָהּ קְלָלָה
שֶׁהִיא הַגְּרוּשׁ שֶׁהָיָה חָסֵר לַדִּינָר בַּבּוּרְסָה שֶׁל עִירָאק.

וּבְרָמַת גַּן אֲנִי רוֹצֶה לְהַדְהִיר אֶת הַמִּכְחוֹל
כְּמוֹ שֶבָּאשִׁיר אַבּוּ רַבִּיעַ מְמַלֵּא אֶת סוּסָיו
בְּצִבְעֵי הָאֵין־סוֹף.
אֲנִי רוֹצֶה שֶׁקְיוּזוֹ מִ"שִּׁבְעַת הַסָּמוּרָאִים"
יַצִּיל אוֹתָנוּ.
שֶׁיָּבוֹא וְיִלְפֹּת שׁוּב אֶת חַרְבּוֹ כְּיֶלֶד הַמְּאַגְרֵף אֶת הַסֻּכָּרִיָּה
הָאַחֲרוֹנָה בְּכִיסוֹ,
שֶׁיַּזְכִּיר לַצֶּלוֹפָן שֶׁעָלָיו לְהַסְתִּיר אֶת אוֹתָהּ סֻכָּרִיָּה
מִשִּׁנֵּי הָעוֹלָם.

מָחָר יִהְיוּ הָרְעָפִים מֵהַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה גַּג מֶטָפוֹרִי
שֶׁל בֵּית קָפֶה לְמָשָׁל.
שָׁם נָבִין סוֹף סוֹף שֶׁגַּם עִרְבּוּב חָלָב
בְּתַחְתִּית הַסֵּפֶל יָכוֹל לִבְרֹא
עוֹלָם חָדָשׁ.
מרץ 2020

מַלְכוּת מְסֻתֶּרֶת / דורין מרגלית

הָה עוֹלָם,
שֶׁנִּבְרֵאתָ בְּטִפַּת זֶרַע סְרוּחָה,
בְּהֶבֶל פִּיהָ שֶׁל רוּחַ מִדְבָּרִית, מַבְדִּילָה,
הַמִתְגַּלֵּית וְנִסְתֶּרֶת, קַנָּאִית בְּאַהֲבָתָהּ,
אֲשֶׁר תּוֹבַעַת מִמְּךָ, בֶּן-אָדָם,
לִדְבֹּק בָּהּ מְאֹד, כָּל עוֹד נַפְשְׁךָ בְּךָ,
לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת.
הֵא לְךָ מַלְכוּת נִגְזֶרֶת מֵאֶרֶץ מִזְרָח,
וּפָנֶיהָ פְּנֵי אֹדֶם, כְּאֶבֶן חֹשֶׁן,
שֶׁנִּתְלְשָׁה מֵאֵפוֹד כֹּהֲנִים ,
הַסוֹגְדִים לְטֵין גְ'ה דָּאוּ*.
יֵשׁוּת זָרָה מִתְחַלֶּקֶת לְתָאֵי תָּאִים,
מְמַלְּאִים בְּדֹחַק אֶת נְשִׁימַת הָעוֹלָם.

וְהָאֲדָמָה כּוֹאֶבֶת. וְכָל מַה שֶּׁצוֹמֵחַ בָּהּ
וּמֵעָלֶיהָ זוֹכֶה לְהֶאָרָה, וְלוּ לְרֶגַע קַל כַּנֶּצַח.

מַלְכוּת שֶׁל דְּרָקוֹן אֵשׁ הֲרֵה גּוֹרָל,
שֶׁנִּשְׁמַט מֵעַל שֻׁלְחָן מַעְבָּדָה, וְלֹא בְּיַד הַמִּקְרֶה,
שֶׁל חוֹקְרִים מְלֻמָּדִים, מְלֻכְסְנֵי עֵינַיִם,
הֵגִיפָה אוֹתָנוּ, בְּנֵי-אֱנוֹשׁ, לְתוֹךְ בֵּית מַרְפֵּא
חוֹצֶה גְּבוּלוֹת, וְנַפְשׁוֹתֵינוּ פְּזוּרוֹת,
גּוֹלִים אָנוּ, בְּעַל-כָּרְחֵנוּ עוֹלִים לְרֶגֶל לַמִּרְפָּסוֹת,
שָׁרִים וּמְחוֹלְלִים מִזְמוֹרֵי הוֹדָיָה,
עוּרָה הַתֹּף הַנֵבֶל וְכִנּוֹר.

וְהָאֲדָמָה כּוֹאֶבֶת. וְכָל מַה שֶׁצּוֹמֵחַ בָּהּ
וּמֵעָלֶיהָ זוֹכֶה לְהֶאָרָה, וְלוּ לְרֶגַע קַל כַּנֶּצַח.

וְרוֹפְאִים וּנְזִירוֹת אֲחָיוֹת הָפְכוּ עַתָּה
לְמַלְאָכִים עִם כְּנָפַיִם,
וְשָׂרִים וְרָאשֵׁי מְדִינוֹת לִנְבִיאֵי פֻּרְעָנוּת –
מוֹתִירִים אוֹתָנוּ, בְּנֵי-מֵטֵאוֹר, כֹּה שַׁבְרִירִיִּים,
בְּנֵי אַחְלָמָה מְכֻנָּסִים, חַדֵי-קֶרֶן מְמֻלְכָּדִים,
בְּתָכְנַת zoom מִתְפַּצֶּלֶת, זוּם בָּעַיִן זוּם בָּרֹאשׁ.

וְהָאֲדָמָה כּוֹאֶבֶת. וְכָל מַה שֶּׁצוֹמֵחַ בָּהּ
וּמֵעָלֶיהָ זוֹכֶה לְהֶאָרָה, וְלוּ לְרֶגַע קַל כַּנֶּצַח.

מַלְכוּת חֲדָשָׁה שֶׁל מַגֵפָה מְפֻשֶּׁטֶת,
אַי, אַחְדוּת מְתוּקָה, אַחְדוּת בְּזוּיָה –
כְּמַשְׁקֶה שֶׁל לֶתֶת וְחִיטָה זְהֻבָּה,
הַמְבַעְבַּעַת בְּנֹאד הַשַּׁלְפּוּחִית וְהַמֵּעַיִם.
לִכְבוֹדֵךְ אָנוּ מְשַׂרְטְטִים עֲקֻמּוֹת
עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת, סוֹפְרִים בִּשְׁקִיקָה חֲשָׁאִית
אֶת מֵתֵינוּ לְעֵת עֶרֶב, מִי נִצֵּחַ הַפַּעַם מִי הִפְסִיד.
הָה עוֹלָם נִפְשַׁע וְעָצֵל –
כֵּיצַד זֶה הָפַכְתָּ בְּאַחַת לְאֱנוֹשׁוּת חוֹמֶלֶת,
אַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת*, שֶׁל הַכֹּל בַּכֹּל,
אֶל מוּל אוֹתוֹתֶיךָ אֱלֹהִים מִי יָכוֹל.

וְהָאֲדָמָה כּוֹאֶבֶת. וְכָל מַה שֶּׁצוֹמֵחַ בָּהּ
וּמֵעָלֶיהָ, זוֹכֶה לְהֶאָרָה, וְלוּ לְרֶגַע קַל כַּנֶּצַח.

"טֵין גְ'ה דָּאוּ"- הדרך הטבעית.
**"אהבה מְסֻתֶּרֶת" – ספרה של חנה טואג.

ציפי שחרור / שמרי גופך נפשך מחולי

…שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך,
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך."
נתן אלתרמן

הָעוֹלָם, תֵּבֵל כְּמֶרְקָחָה.‏
מִמַּחֲלַת אֵין-אוֹנִים נִתְקָפִים אֶבְרֵי גּוּף
וְחֶרְדַת נֶפֶשׁ פּוֹשָׂה,‏
תֵּבֵל נוֹאֶשֶׁת עַד בֵּיתְךָ עַד יַקִּירַיִךְ.‏
בְּפִנַּת הַחֶדֶר אַתְּ חֶרְדַת מָוֶת, בְּבֵית קָפֶה אַתְּ פִּנָּה סְפוּנָה, ‏
חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁיִּקְרַב אֵלַיִךְ נָגוּעַ שֶׁלֹּא יְדוֹבֵב שְׂפָתָיו אֵלַיִךְ, ‏
מֵחֲשָׁשׁ מִמְּאֵרָה שֶׁדָּבְקָה בּוֹ כְּשַׁרְשֶׁרֶת מָזוֹן לְאָכְלוֹ.‏
וּפַחַד מַצְמִית, מְכַוֵּץ אֶת הַלֵּב, ‏
וְהַגּוּף נִדְמֶה אַךְ מֵחֶרְדַת חִדָּלוֹן יֶחֱלֶה וְיָמוּת.‏
וּבַיּוֹם הַזֶּה, הַיּוֹם!
יָבוֹא רִפּוּי, בְּ שִׁרִיפּוּי‏ יָבוֹא אֵלַיִךְ ‏
וּשְׂאִי תְּפִלָּה לְעוֹלַם הַתֹּהוּ .‏
בַּזֶּה הַיּוֹם, שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ-גּוּפֵךְ
טָהוֹר נָקִי. מַחְשְׁבוֹתַיִךְ מֵי טָהֳרָהּ,‏
פִּיךְ מַרְגָּלִיּוֹת.‏

וְתַגִּיעַ הָעֲנָוָה וְתַגִּיעַ הַחֶמְלָה,‏
וְתֵרָפְאִי, וְתֵרָפֵא תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ

נִשְׁמִי! נְשֹׁם!‏

רונית בכר שחר / אַרְתוּר הוֹרוֹבִיץ׳

עַכְשָׁו בְּמִנְיַן הַנִּסְפִּים
אַרְתוּר הוֹרוֹבִיץ׳
הָיָה חָבֵר וִירְטוּאָלִי שֶׁלִּי
אַרְתוּר הוֹרוֹבִיץ׳ הָיָה חֲכַם
אַרְתוּר הוֹרוֹבִיץ׳ קָרָא שִׁירָה הֵיטֵב
אַרְתוּר הוֹרוֹבִיץ׳ כָּתַב
The hour is seven
it is still dark outside
No creature stirs in this house
but me
הוּא אָהַב אֶת ה eagles
וְלֶאֱכֹל הַרְבֵּה עוּגוֹת שׁוֹקוֹלָד
לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁמִּישֶׁהוּ
הֶחְזִיק לוֹ בַּיָּד
כְּשֶׁמֵּת

גליה שכטר / אהבה בימי קורונה/ 30.3.20

עַכְשָׁו אַתְּ
אוּלַי עַכְשָׁו צִפּוֹר
אוּלַי עַכְשָׁו רַעַד כְּנָפַיִךְ
דּוֹלֵק וּמוֹלִיךְ בִּי אֶת עוֹרֵךְ
אֲנִי נִשְׁמַעַת לְהוֹרְאוֹת הַבִּדּוּד
וְאַתְּ לוֹבֶשֶׁת מַדִּים וְשׁוֹמֶרֶת עַל הַקָּהָל שֶׁרָץ בָּרְחוֹבוֹת
מְסֻכָּן עַכְשָׁו לְכֻלָּנוּ
אֲנַחְנוּ נִרְתָּמִים לַדְּבָרִים
הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת.
מְנִיחִים אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה
וּמַקְשִׁיבִים לְרַעַד הַלֵּב
צִפּוֹר אַחַת שֶׁלּוֹקַחַת אוֹתִי
כְּבָר שָׁנִים לְמַסָּעָהּ
כַּמָּה אֲנִי יוֹדַעַת עָלַיִךְ, עַל מַסָּעֵךְ,
כַּמָּה אֲנִי רוֹתֶמֶת אֶת חַיַּי לִכְנָפֵךְ
הָרוֹעֶדֶת.

בַּזְּמַן הַמְּסֻכָּן הַזֶּה כְּשֶׁהַמַּדָּע נִרְתׇּם
לְחַלֵּץ אֶת הָאֱנוֹשׁוּת מֵהַנְּגִיף
בַּזְּמַן הַמְּסֻכָּן הַזֶּה שֶׁחַיַּת יַעַר קְטַנָּה
הָפְכָה לְמַאֲכָל לְחִזּוּק הָאוֹן הַגַּבְרִי
וְהֵפִיצָה מַגֵּפָה קָשָׁה בָּעוֹלָם
בַּזְּמַן הַזֶּה אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ
אֲנִי לֹא נגֶד חִזּוּק הָאוֹן הַגַּבְרִי
אוּלָם בְּאוֹתִיּוֹת קִדּוּשׁ לְבָנָה אֲנִי מְצַיֶּירֶת לִי אוֹתׇךְ
אֲנִי שְׁלֵמָה בָּךְ
גַּם אֲנִי וְגַם הַצִּפּוֹרִים הַנּוֹדְדוֹת יוֹדְעוֹת
יֵשׁ רַק סִמָּן אֶחָד
אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ כָּאן וְעַכְשָׁו
כְּשֶׁאַתְּ בִּמְכוֹנַת הַהַנְשָׁמָה שֶׁלָּךְ
אֲנִי בָּאָה לְהָבִיא לָךְ חַמְצָן
אֲנִי בָּאָה לִדְחֹף אֶת עֶגְלַת הָאֱנוֹשׁוּת לַעֲצֹר אֶת סְפִירַת הַמֵּתִים
בְּיַחַד אִתָּךְ לְהִלָּחֵם וּלְחַלֵּץ אוֹתָהּ מִבְּדִידוּתָהּ.

מחלת הקורונה הופצה בעולם על ידי חיית יער שאכלו גברים לחיזוק האון המיני.

ורדה ברגר / שני שירים ושתי יצירות חזותיות

נְעוּלִים
יַחַד
אֲנִי וְאַתָּה
מֵאֲחוֹרֵי בָּרִיחַ.
בְּרִיאֵי מַזָּל
מְשַׁפְשְׁפִים כַּפּוֹת יָדַיִם,
בְּזִכְרוֹנוֹת עָבַר.
צוֹלְלִים עָמוֹק לַצּוּד
מִלָּה.
מְקוֹשְׁשִׁים עוֹד מְעַט שְׁעוֹת
עֹנֶג,
זוּג קְשִׁישִׁים
נְעוּלִים בְּלֵב –
קוֹרוֹנָה.

***

מֶשִׁי
הֲכִי דַּקִּיק שֶׁיֵּשׁ
אָדֹם-דָּם,
עֵינַיִם שְׁחֹוֹרוֹת
כּוֹבְשׁוֹת כָּל עָף.
עֲלֵי כּוֹתֶרֶת הַפָּרָג
פְּגִיעוֹת
כָּמוֹנוּ.

9 בְּאַפְּרִיל

רות נצר / שיר בימי הקורונה

*
כְּשֶׁנִּסְגְּרוּ הַשָּׁמַיִם
יוֹנָה שָׁלַחְנוּ לָתוּר –
בַּיִת
סְפִּירָלָה
רֶחֶם

*
כְּשֶׁנִּסְגְּרוּ הַשָּׂמִים
שַׁבְּלוּל הַבַּיִת הִתְעַצֵּם
כְּצִדְפַּת שֶׁנְהָב

*
כְּשֶׁנִּסְגַּר הָעוֹלָם
גִּפַּרְנוּ אֶת תֵּבַת הַבַּיִת
*
כְּשֶׁנִּסְגַּר הָעוֹלָם
גִּפַּרְנוּ תֵּבַת מִלִּים לִשְׁכֹּן בָּהּ
תֵּבַת מִלָּה
הֵיכָל לִפְנִים הֵיכָל
*
כְּשֶׁהַבַּיִת נִסְגַּר
נִפְקְחוּ חַלּוֹנוֹת
קוֹלוֹת צִפּוֹרִים עַד דַּק
עֲשָׂבִים כִּקְטֹרֶת
*
כְּשֶׁנִּסְגְּרוּ הַחַיִּים
נִפְתַּח הַדָּם
הֵגִיחוּ אֵימוֹת
נִפְתְּחוּ כִּשּׁוּפִים
אוֹתוֹת
וְסִימָנִים
*
כְּשֶׁנִּסְגְּרוּ הַשָּׁמַיִם
הֻשְׁלַכְנוּ לַבּוֹר שֶׁל יוֹסֵף
לְפַעְנֵחַ חֲלוֹמוֹת צָפִים
ְּתוֹבוֹת שֶׁעַל הַקִּיר
מְנֵה מְנֵה
*
כְּשֶׁהָעוֹלָם נִסְגַּר
נִפְעֲרוּ הַשָּׁמַיִם
נִשמַטְתִי
לְהֵאָסֵף

רות נצר / דברים מתרחשים עכשיו

עמיחי כתב: "פתוח-סגור-פתוח".
הבית שלנו סגור אבל הנשמה פתוחה לכל עבר.
דְּבָרִים קוֹרִים עַכְשָׁו, דְּבָרִים יִקְרוּ הַיּוֹם-מָחָר –
דְּבָרִים חוֹלְפִים
כְּמוֹ תָּמִיד
יַעַבְרוּ בָּעוֹלָם –
דְּבָרִים יָשׁוּטוּ כַּעֲנָנִים, יָעוּפוּ כְּצִפּוֹרִים,
יִשְׁטְפוּ כְּנָהָר, יָגוֹזוּ כְּאָבָק,
יִסָּפְגוּ כַּמַיִם, יִתְפּוֹגְגוּ כְּקוֹלוֹת.
דְּבָרִים יַחְלְפוּ כְּעוֹנוֹת, יִמּוֹגוּ כִּצְבָעִים
יִגְלְשׁוּ כְּגַלִּים –
דְּבָרִים יַחְלְפוּ כְּלֹא הָיוּ
מֵעָלֵינוּ מִתַּחְתֵּינוּ, מִיְּמִינֵנוּ, מִשְּׂמֹאלֵנוּ
כְּמוֹ מַלְאָכִים.

רְגָעִים שֶׁל סְתָם, שֶׁל יוֹם יוֹם, שֶׁל בֹּקֶר עֶרֶב,
רְגָעִים שֶׁל שְׁהִיָּה, שֶׁל תְּהִיָּה, שֶׁל בְּהִיָּה –
רְגָעִים שֶׁמְּחַבְּקִים, שֶׁמְּהַדְּקִים, שֶׁמּוֹעֲכִים, שֶׁפּוֹתְחִים, שֶׁכּוֹתְבִים אוֹתָנוּ –

הֻשְׁאֲרוּ נָא אִתִּי רְגָעִים זְמַנִּיִּים, פְּרוּרִים סַהֲרוּרִיִּים
רְגָעִים זְעִירִים הִשָּׁאֲרוּ נָא, עוֹד מְעַט קָט אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם,
לָתוּר הֲקַלּוּ הַמַּיִם

טלי כהן שבתאי / שכר הסגר של הנגיף

אֲחָיוֹת שֶׁלִּי!
הוּא הִשְׁאִיר עֵינַיִם נְטוּשׁוֹת
כֶּשֶׁל יֶלֶד בַּגֵּטָאוֹתזֶה תַּרְגִּיל כּוֹזֵב כְּדֵי
לְהָכִין אֶת הָאֱנוֹשׁוּת לִפְרֵדָה

הָרְעָמִים בִּשְׁמֵי יִשְׂרָאֵל
רוֹעֲמִים מִדַּי
אַךְ אַל תּוֹלִיכֶנּוּ שׁוֹלָל אַחֲרֵיהֶם-
אֵין זֶה מֶסֶר
שֶׁמִּישֶׁהוּ
כּוֹעֵס עַל הַבְּרִיּוֹת וְעַל כֵּן
הֵבִיא
נָגִיף שֶׁמּוֹקִיעַ אָחוֹת מֵאָחוֹת
וּבַת מֵאָב!

אַתֶּן יוֹדְעוֹת שֶׁכִּמְעַט מַתַּתִּי עַל
מַטַּת הַנִּתּוּחִים
אַל תִּדְרְשׁוּ הַרְבֵּה
רַק לָשֶׁבֶת שׁוּב שְׁלָשְׁתֵּנוּ
סְבִיב הַשֻּׁלְחָן
בַּקִּדּוּשׁ!

יוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב עוֹד מְחַכֶּה
לָנוּ, אַחְיוֹתַי.
יֵשׁ לְמָה לְצַפּוֹת, בְּחַיַּי.

טלי כהן שבתאי / מי אמר קורונה

אַל נָא תִּכְעַס שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַתִּינוֹקוֹת
שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינָם.
הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי חַיָּבִים לְקַבֵּל בִּטּוּי
בְּעֵת סוֹף הָעוֹלָם

אֱלֹהִים הִתְעַיֵּף, אַתְּ מְבִינָה?
אֵין לְאָן לִנְסֹעַ
כְּשֶׁהַנֵּצַח מֻגְדָּר מֵחָדָשׁ
בִּטְוַח שֶׁל

מֵאָה מֶטֶר בֵּין
אָדָם לְאָדָם

הַמַּגֵּפָה הַזּוֹ הִיא סֶקְסִית –
מַרְתִּיעָה, מַתְרִיעָה וּמְמִיתָה
אֵין דֶּרֶךְ טוֹבָה יוֹתֵר
לִצְחֹק עַל הַבְּרִיּוֹת
בְּאֹפֶן
הֵרוֹאִי שֶׁכְּזֶה

בְּעֵת שֶׁחוֹגְגִים אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם
וּתְבוּסָתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה
בָּאָבִיב אֲלָפִים וְעֶשְׂרִים.

חיים נגיד / הפֵּיראוסטה

ב-1991 התחוללה מלחמת המפרץ הראשונה. ב-1994 הופיע ספרי סיור באזור האסור, דיסטופיה בת 81 סונטות, שעוקבת אחר המתחולל בבית אחד בבת-ים במהלך 12 השעות שקדמו לחורבן הבית השלישי, סיוט שאינו מרפה ממני מאז מלחמת תש"ח, אליה הגעתי כילד בן שבע. אחת הסונטות בספר מזכירה כמדומה את מכת הקורונה.

שָׁנִים חִפְשׂוּ מְהַנְדְּסִים מֵרְפָאֵ"ל
בְּכָל כִּתְבֵי פְּלִינִיּוּס פֵּשֶׁר,
בָּאִי כַּפְתּוֹר מָצְאוּ הֵם פִּתְרוֹן גּוֹאֵל:
הַפֵּרָאוֹסְטָה* הַמְּעוֹפֵף מִכּוּר הָעֶשֶׁת.
וְהוּא תַּת-זַן שֶׁל הַפִּירֶנִיקְס,
בֶּן-זוּג שֶׁל סָלָמַנְדְּרָה צְהַבְהֶבֶת,
חֶרֶק מְכֻנָּף מִמִּשְׁפַּחַת הַפֵנִיקְס,
יֵשׁ נוֹעָז, יְלִיד שַׁלְהֶבֶת.
טוֹוֶה הַפֵּרָאוֹסְטָה בְּפֶלֶךְ קֵבָתוֹ
חוּטִים סְמוּיִים מֵעֵין אֱנוֹשׁ,
מֵהֶם עוֹשֶׂה חַיָּט בְּסַדְנָתוֹ.
כִּפִּוֹת אָבָ"ך וּלְבוּשׁ שָׁקוּף
מֵרֶגֶל וְעַד רֹאשׁ צָמוּד לַגּוּף,
וְכָל לוֹבְשׁוֹ לֹא יִתְיָרֵא וְלֹא יֵבוֹשׁ.

הַפֵּרָאוֹסְטָה – זן חדש. לא היה אבל נברא. * פליניוס – היסטוריון רומי נודע מחבר "תולדות הטבע". * פירֵניקס – אף הוא זן חדש. יעיל נגד מחלת האפּטוּש-סטוּמַטיטיס.

יערה בן־דוד / שֶׁבֶר פָּנִים שָׁט בְּמַיִם עֶלְיוֹנִים

א. זמן עגול
צִפֳּרֵי מַגֵּפָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מְנַקְּדוֹת שָׁמַיִם,
שְׁמֵי לֶחֶם נִקּוּדִים.

סִיזִיפוּס לֹא יָדַע שֶׁיֵּלֵךְ מֵעַצְמוֹ עַד הֲלוֹם –

כְּמוֹ מַחֲלָה שֶׁמְחַפָּה עַל מַחֲלָה אַחֶרֶת
מִזַּן נָדִיר, מְשֻׁבָּח עוֹד יוֹתֵר.

ב. אל גַעַת
כְּבָר בַּבְּרִיאָה שֶׁלּוֹ עִרְסֵל מִיכֵּלְאַנְגְ'לוֹ גַּעְגּוּעַ חוֹלֶה
בַּמִּרְוָח הַקָּטָן הַבָּטוּחַ בֵּין שְׁתֵּי הָאֶצְבָּעוֹת,
וְהָיְתָה הֻלֶּדֶת תְּהוֹמִית.

שָׁנִים עָבְרוּ. תִּקְרַת הַקַּפֶּלָה הָעַתִּיקָה הַגְּבוֹהָה נִמְחֲקָה מִצִּיּוּרוֹ,
תְּשׁוּקַת הַמַּגָּע כֻּסְּתָה טִיחַ חָדָשׁ אָפוֹר.

שֶׁבֶר פָּנִים שָׁט בְּמַיִם עֶלְיוֹנִים

- התפוח הגדול ,קולאז' 2006 יערה בן־דוד — **התפוח הגדול ,קולאז' 2006 יערה בן־דוד**

שושיק לוי / מנפלאות הקורונה

שִׁשִּׁים וְאַחַת אֶצְבָּעוֹת הָיוּ לוֹ,
לֹא! הָיוּ שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם בְּרוּטוֹ.
אֲבָל יָרְדוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה…
וְגַם הַסְּקָרִים הֶרְאוּ נְפִילָה.
וְאַחַר כָּךְ בָּאָה הַקּוֹרוֹנָה
וְהוֹפּ… גַּז הַחֲלוֹם.

בַּתַּסְרִיט הָאוֹפְּטִימִי נִהְיֶה טוּרְקִיָּה
וְאִם לֹא – נִהְיֶה טֵהֵרָן.

עַכְשָׁו הַנִּבְחָר הַגַּמְלוֹנִי
נָעוֹר מִשְׁנָתוֹ עִם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ
בְּשַׁאֲנַנּוּת כּוֹבֶשֶׁת, בְּלִי פְּעִימוֹת בַּלֵּב.
לֹא לְכָךְ כִּוֵּן כַּמּוּבָן.
כָּכָה סְתָם כְּאִלּוּ כְּלוּם
זִהֵם אֶת הַכָּחֹל לָבָן.

בַּתַּסְרִיט הֲכִי אוֹפְּטִימִי נִהְיֶה טוּרְקִיָּה
וְאִם לֹא –אוּלַי טֵהֵרָן.

ברכה רוזנפלד / שירים מן הבידוד

***
אֲנִי מִסְתַּגֶּרֶת בְּבֵיתִי כְּמוֹ עַכְבָּר בְּחֹרוֹ
הוּא פּוֹחֵד מִן הַטּוֹרְפִים
אֲנִי מִן הָאוֹיֵב הַבִּלְתִּי נִרְאֶה.

הִפְסַקְנוּ לִסְמֹךְ עַל מַרְאֵה עֵינֵינוּ
לָמַדְנוּ שֶׁהָאוֹיֵב קָטָן
מִיְּכָלְתֵּנוּ לִרְאוֹתוֹ

מִמֶּנּוּ
אֲנַחְנוּ פּוֹחֲדִים בְּיוֹתֵר
חֲבוּיִים הֵם סְפָרָיו שֶׁל הַלֹּא נוֹדַע

וּכְשֶׁפֻּלַּשׁ הַיֵּאוּשׁ
וְכָל פִּסַּת אֶרֶץ נִרְאֵית כִּמְצוּלָה
פּוֹחֲדִים מִן הַתְּהוֹם שֶׁלְּאַחַר הַמָּעוֹף
פּוֹחֲדִים מִן הַפַּחַד עַצְמוֹ

***
בְּבֵיתִי אֲנִי
חוֹצֶה אֶת הַסָּלוֹן בַּאֲלַכְסוֹן
סוֹפֶרֶת אֲרִיחִים
נִתְקֶלֶת בְּרָהִיטִים
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֵי שָׁם
הַלּוּלָאָה מְטַלְטֶלֶת בִּקְצֵה הַחֶבֶל
קוֹלוֹת מְעֻמְעָמִים בָּאִים אֵלַי
כְּמוֹ מִמִּרְוָח שֶׁבֵּין הַבָּרָק וְהָרַעַם
אֲנִי מְצַפֶּה לְהֻלֶּדֶת אוֹתִיּוֹת
וְרֵיחַ מָלוּחַ שֶׁל חֲרָדָה
מְלַוֶּה אוֹתִי
הַפְרָעוֹת קֶשֶׁב וְרִכּוּז
הַזְּמַן נִשְׁפָּךְ
הַיּוֹם טוֹרֵף אֶת הַשָּׁעוֹת
חוּטֵי הַחְשָׁבוֹת מִסְתַּלְסְלִים לִפְקַעַת
מִתְגַּלְגֶּלֶת בָּעוֹלָם לֹא יוֹדַעַת אֵן
בַּעֲלָטָה שֶׁל הַלֹּא מוּדָע הִיא צוֹבֶרֶת תְּאוּצָה
אוּלַי הַחֲלוֹם יָבִיא לִי הֶאָרָה
וְהַתָּרָה
***

אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בִּיצִירוֹתֶיהָ שֶׁל אִמִּי
הַתְּלוּיוֹת עַל הַקִּירוֹת
וְשׁוֹמַעַת אֶת הָרַטָּטִים
אֶת הַזְּרִימָה
בְּמוּזִיקָה מְשֻׁחְרֶרֶת וְחָיָה
לָקַחְתְּ עַל עַצְמֵךְ אֶת תַּפְקִיד הַצֵּ'לוֹ,
אֲנִי אוֹמֶרֶת לָהּ בְּתוֹךְ מוֹתָהּ
וְחוֹשֶׁבֶת עַל פַּבְּלוֹ קָאזָאלֵס וְעַל זַ'קְלִין דֶּה פָּרָה

אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַמּוּזִיקָה שֶׁלָּהּ,
הַכְּתוּבָה צְבָעִים וְצוּרוֹת בִּכְתַב נַפְשָׁהּ
בְּקוֹנְצֶ'רְטוֹ שֶׁל שִׁחְרוּר
בִּדְרוֹר מֻחְלָט
שֶׁל הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים
הָעֲשׂוּיִים עֶרְגָּה
וְיֹפִי
***
עַכְשָׁו אֲנִי כְּמוֹ אָלָדִין בַּמְּעָרָה
אוֹ מַטְרִיּוֹשְׁקָה בְּתוֹךְ מַטְרִיּוֹשְׁקָה, בְּתוֹךְ
עֲטוּפָה בְּאַרְבַּע אִמָּהוֹת
לֹא אִירָא רַע

***
לִפְעָמִים בְּדִידוּתִי מִתְבּוֹנֶנֶת בִּי
בְּעֵינֶיהָ הַחוֹדְרוֹת

אֵינֶנִּי נִרְתַּעַת
הִיא הָרוּחַ הַמְּלַבֶּה לֶהָבָה
בְּגַחֶלֶת הַשִּׁירָה

***
הָיִיתִי רוֹצָה כְּבָר לִשְׁכֹּחַ אֶת הַיָּמִים הַקָּשִׁים
יֵשׁ בְּרָכָה בְּאִי זִכָּרוֹן
מִמֶּנּוּ יוֹצְאִים נְקִיִּים
כְּמוֹ בַּלֵּדָה

מיכאל רייך / ימי קורונה

אֲנִי מַבִּיט אֶל הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית
וְהִיא סְבוּכָה וּמְסֻבֶּכֶת,
הַמַּגֵּפָה הַנּוֹפֶלֶת עָלֶיהָ הִיא רַק תֵּרוּץ מִשָּׁמַיִם
וּכְעָשָׁן הַר הַגַּעַשׁ
מַמְתִּינָה בְּסַבְלָנוּת לַדָּבָר הָעִיקָרִי
הוֹפָעָתָהּ – מְעֵין מִשְׂחַק-מַקְדִּים לְעֹנֶשׁ עֲתִידִי,
הַחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית מִתְקַשָּׁה לְהִסְתַּגֵּל לַמַּצָּב הֶחָדָשׁ
מִן הַסְתָם מְבַקֶּשֶׁת לָשִׁיר גַּם בְּעֵת קוֹרוֹנָה
אַךְ דְּבַר-מַה בִּגְרוֹנִי צוֹרֵב…
שִׁעוּל כָּבֵד שֶׁל פַּחַד בִּבְנֵי מֵעֵיהָ
כִּי הַמַּגֵּפָה יָצְרָה תָּוִים חֲדָשִׁים
שֶׁאִישׁ טֶרֶם שָׁמַע
הַכָּל נְתוּנִים זֶה בְּתוֹךְ זֶה לְלֹא שׁוּם עַרְבוּת לְשָׁמַיִם צָחִים
הָעוֹלָם זָקוּק לְחוֹלֵץ פְּקָקִים
בִּדְמוּתוֹ שֶׁל אֹרֶךְ-רוּחַ וְרָצוֹן טוֹב קוֹלֶקְטִיבִי
אוֹ לְמִזְעָר
הוֹפָעָתוֹ שֶׁל קְבַרְנִיט מְנֻסֶּה
שֶׁיָּכוֹל לְמִשְׁבְּרֵי הַיָּם וְהַגַּל הַקּוֹרוֹנָארִי
וְהוּא אֲשֶׁר יַכְרִיז בְּגָאוֹן בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם:
'הַמִּרְשַׁעַת הֵנִיפָה דֶּגֶל לָבָן'
וִילַטֵּף, סָפֵק גָּדוֹל מְכַרְסֵם בְּלִבּוֹ
אֶת רֹאשָׁם שֶׁל הַמֻּנְשָׁמִים
וְכָל הַזְּקֵנִים
הַנִמְצָאִים בְּסִכּוּן גָבֹהַּ

קרן אלקלעי גוט / ריחוק חברתי

מָה שֶׁמְּעַנְיֵן אוֹתִי
זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ
מִעֶבֶר
לְמָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת
מִבַּעַד לַחַלּוֹן שֶׁלִּי.מָה חַי
בָּעוֹלָם
מְעֵבֶר לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ,
הַמָּגֵן שֶׁלָּנוּ
מְהָאֲוִיר הַמְּסֻכָּן
מִבָּחוּץ

בַּמִּרְפֶּסֶת שֶׁמְּעֵבֶר לָרְחוֹב
יֵשׁ אֵיזֶה מַכְשִׁיר
בְּחֶלְקוֹ מְכֻסֶּה בַּסָּדִין.
מָה זֶה?
הַאִם הוּא יָכֹל לַחֲזֹר לַעֲבֹד
כְּשֶׁהַבְּעָלִים
יֻכְלוּ לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה?

בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת
אֲנִי צוֹפָה בָּרְחוֹב
רוֹאָה אֲנָשִׁים
לוֹבְשִׁים מַסֵּכוֹת.
יֵשׁ לָהֶם מְשִׂימוֹת
שֶׁאָסוּר לִי
לַהַשְׁלִימָן

בַּסְרָטִים בַּטֶּלֶוִיזְיָה –
הַחַלּוֹן שֶׁלִּי לַעָבָר –
אֲנָשִׁים נוֹגְעִים זֶה בְּזֶה,
נִשְׁעָנִים יַחַד, מְדַבְּרִים בְּאֹפֶן אִינְטִימִי,
מִתְנָשְׁקִים, כְּאִלּוּ
זֶה הָיָה טִבְעִי –
הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לִחְיּוֹת.

מָה שֶׁמְּעַנְיֵן אוֹתִי
זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ
מְעֵבֶר
לְמָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת
מִבַּעַד לַחַלּוֹן שֶׁלִּי.

ירון אביטוב / שני שירים מאקוודור

חיטוי
יוֹם עַגְמוּמִי בְּבַָּנְיוֹס.
יוֹרֵד מַבּוּל, עֲרָפֶל כָּבֵד מְכַסֶּה אֶת הָעִיר וְהֶהָרִים,
וְאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַצְּלָב הַמִּזְדַּקֵּר כְּמוֹ אֶצְבַּע מַאֲשִׁימָה מִן הָהָר,
וְגַם לֹא אֶת מְלוֹן לוּנָה רוֹנְטוֹן הַזּוֹרֵחַ תָּמִיד בַּלַּיְלָה
כְּמוֹ יָרֵחַ בְּמִלּוֹאוֹ.
רַק אֶת עַצְמִי אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת עַכְשָׁו
מִשְׁתַּקֵּף אֵלַי מִזְּכוּכִית הַחַלּוֹן,
וַאֲנִי נִרְאֶה לְעַצְמִי כְּמוֹ לֵיצָן עָצוּב.
הַשְׁכֵנָה מַגְדָלֵנָה אוֹמֶרֶת לִי מֵהַחַלּוֹן,
שֶׁאֱלֹהִים מוֹרִיד מַבּוּל כִּי הוּא רוֹצֶה לְחַטֵּא אֶת הָעִיר מִן הַקּוֹרוֹנָה.
אֲבָל אֲנִי כְּבָר לֹא מַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר לְחַטֵּא מַשֶּׁהוּ,
חוּץ מֵאֲשֶׁר אֶת כַּפּוֹת הַיָּדַיִם.
7.4.2020

נעליים
בַּחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר קָנִיתִי שְׁנֵי זוּגוֹת נַעֲלַיִם,
אֲבָל מֵאָז שֶׁפָּרְצָה הַקוֹרוֹנָה,
אֵינִי יוֹצֵא מֵהַבַּיִת.
הַנַּעֲלַיִם שֶׁמֻּנָּחוֹת בַּכְּנִיסָה
מַבִּיטוֹת בִּי בְּמַבָּט עָצוּב
כְּמוֹ שֶׁמַּבִּיט כֶּלֶב הַנָּעוּל כְּבָר זְמַן רַב בַּבַּיִת
בַּאֲדוֹנָיו,
בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה לָצֵאת הַחוּצָה
לְהַשְׁתִּין.

9.4.2020
שני השירים נכתבו בבאניוס, אקוודור, עיירת נופש שנוהרים אליה תיירים מרחבי העולם, אך כעת היא עומדת בשממונה בגלל הסגר של ימי הקרוונה.

השיר אהבה אחרת של מיכל סנונית

מתוך הטויטר של האיגוד