צור קשר:03-6950019

 הזמנה לערב מחווה למשורר מירון ח. איזקסון

18451596_1259832200801159_8800815157893433639_o

  

130 צופים גדשו את קפה תאטרון הקאמרי באירוע השקת הספר "ואין חרוז למוות" מאת אבי גיל, שנערך ב15.5.17.

השחקן דביר בנדק ומנכ"ל הקאמרי הפורש נועם סמל פתחו את האירוע בקריאת הדיאלוג מפרק הפתיחה. בנדק התלוצץ ואמר שסמל פרש מהניהול התאטרון כדי שיוכל להשתתף כשחקן באירוע ההשקה של הספר.

פרופ' מירון איזקסון, אמר דברים מחכימים על הספר, ושחקנית הקאמרי עדי ארד גילמה בעסיסיות את תפקיד סגנית מלכת היופי של חדרה, שלה מוקדש פרק בספר.

המתרגם שמעון בוזגלו קרא טקסטים ממצבות עתיקות, והמוזיקאים מוני ארנון ואסף רוט הלחינו טקסטים בעקבות הספר.

בנוסף להם השתתפו בהשקה גם פנינה רינצלר, שיראל יגודניק, והמחבר אבי גיל.

  

  

מאוהב לאויב: עגנון מהרהר על ביאליק

ספר חדש מאת פרופ' זיוה שמיר, בהוצאת ספרא

פעמיים התקרב עגנון לביאליק, ולא זזה ידו מיד מורהו: בפעם הראשונה – בעת ביקורו של ביאליק בארץ (1909), שבמהלכו שימש הסופר הצעיר למשורר כעין "נושא-כלים"; בפעם השנייה – בשנת 1922 כששכנע עגנון את המשורר לעזוב את ברלין ולבוא להתגורר לידו בעיר-הקיט באד הוֹמבּוּרג המרוחקת ממרכזי התרבות העברית.

כשנה וחצי התהלכו השניים מחוץ לעיר ובחוצותיה, ושוחחו שעות ארוכות. אילו תועדו השיחות הללו, היה בידינו ספר רב-ערך לחקר תולדותיה של הספרות העברית – ספר מעניין פי כמה משיחות גתה עם אקרמן (1836), שנחשב ספר מופת. ואולם עגנון לא תיעד את שיחותיו עם ביאליק, והתכחש לתקופה הפורמטיבית שעברה עליו במחיצת גדול סופרי ישראל. במקום אותה סִדרה בת 50 פרקים על שיחותיו עם ביאליק שהובטחה לדב סדן, התחיל הסופר לגַנוֹת את המשורר בכל הזדמנות ולעג לדמותו וליצירותיו. בתחילה שׂם את דברי-הגנאי בפי דמויות בדיוניות, או ציטטם מפי אישים שכבר הלכו לעולמם. בסוף ימיו הסיר עגנון את המסֵכה מעל פניו, ואמר את הדברים בעצמו ומטעמו, באופן גלוי ומפורש, מבלי להזדקק לחסות המגוננת של הבדיון.

מתברר שעגנון היה גדול המורדים בביאליק, אך בניגוד למורדים האחרים – אברהם שלונסקי מזה ואורי צבי גרינברג מזה – הוא לא נלחם במשורר בגלוי, כי אם בחשאי ומאחורי גבו. יתר על כן, הוא לא הִרפּה מן המלחמה הזאת עד סוף ימיו, והמשיך לדבר סרה בביאליק אף 30 שנה ויותר אחרי מות המשורר.

מדוע שינה עגנון את יחסו אל ביאליק מן הקצה אל הקצה? הספר מאוהב לאויב מנסה להתחקות אחר הסיבות והנסיבות שהובילו לַנתק בין שני האישים הגדולים שראשית דרכם הייתה לכאורה רצופה אהבה ושיתוף-פעולה. המחקר מסתייע בחומרים חוץ-ספרותיים, לרבות חומרים ארכיוניים, אך בעיקרו של דבר משוטט ביצירות עגנון – יצירות שבּין שיטיהן מתחוללת דרמה אנושית עזה שכמוה כ"רצח אב" ו"רצח מלך".

  

  

 מאוהב לאויב

  

  

  

תרגימא: תרגומי מחזות ודברים עליהם

ספר מחזות קצרים מתורגמים חדש בהוצאת ספרא
תרגום ומבואות: שמעון לוי

  

  תרגימא עטיפה

המחזות באוסף זה, ממיטב היצירה הדרמטית, מייצגים הלכי רוח, סגנונות וזרמים מגוונים ושונים, פרושים על פני תקופה ארוכה. רובם שייך לסוגת המחזה הקצר וככאלה, היצירות מתארגנות סביב אחדויות הזמן, המקום והעלילה ומטפלות במצב דרמטי אחד, ללא עלילות משנה. המבואות המצורפים מציעים תובנות על היצירות ומספקים רקעים על סביבתן התרבותית והדרמטית.היצירות שנבחרו להיכלל הן מבחר אישי מתוך מאגר עצום של מחזות קצרים. חלקם מתורגם לראשונה לעברית. לבד מהנאת הקריאה במבחר מיוחד זה, מוזמנים הקוראים לראות בהם ובמבואותיהם קורס מזורז בתאטרון קצר והזמנות לביים את המחזות בחלל הגולגולת הפרטית של כל אחת ואחד.

  

  

שיר מתוך הספר החדש של רוני סומק "נקמת הילד המגמגם" :

רוני סומק 1

  

  

 מתוך ספרה החדש של מרלין וניג "פאניקה בסגנון חופשי":

אהבת חינם

  

  

למידע – קשיים בלמידה וברכישת ידע ביצירה היהודית לדורותיה

ספר חדש מאת ד"ר דינה לוין בהוצאת ספרא

  

לימוד הקריאה מגיל צעיר, והשאיפה למצוינות הייתה משאת נפשם של הורים יהודים בכל הדורות. אולם בצד הלמדנות התקיימה גם בערות, שהתגלמה ביהודים שלא הכירו את התורה והמצוות, וחז"ל כינום "עמי ארצות".

בספר למידע מתחקה ד"ר דינה לוין, לראשונה, אחר סיפורים ביצירה היהודית לדורותיה, שבהם מעוצב המפגש בין בעלי הידע וההשכלה לבין חסרי הידע, ובכללם בעלי כשלים לימודיים. היא מראה כיצד נוצרו במפגשים אלו מערכות יחסים מיוחדות בעלות משמעויות מוסריות, ערכיות וחברתיות, שהעיסוק בהן רלוונטי גם בימינו.

הספר עובר על פני שש תחנות ברצף ההיסטורי של העם היהודי: יצירתם של חז"ל בתלמוד ובמדרש האגדה. ספרות הקבלה, ספרות ימי הביניים בספרד ובאשכנז, ספרות החסידות במזרח אירופה, וכן על יצירות קנוניות מן הספרות העברית החדשה במזרח אירופה מסוף המאה ה-19 ובמאה ה-20, מאת ח"ן ביאליק, שאול טשרניחובסקי, ש"י עגנון, יהודה שטיינברג, י. ד. ברקוביץ, בנימין תמוז, ורבים נוספים. בתחנה השישית והאחרונה היא מציגה לראשונה יצירות בסוגה חדשה בספרות ילדים, הקשורה לפסיכולוגיה דידקטית המכונה "ספרות בעיה", שהחלה לראות אור בארץ במחצית שנות ה-70. יצירות שכותביהן חשו על בשרם כשלים לימודיים, וביטאו את תסכולם מזיקתם השלילית של המורים ושל חבריהם לכיתה כלפיהם.

 למידע שער

 

  

  קול קורא: תחרות כתיבת שירים לילדים

WhatsApp Image 2017-04-05 at 12.31.10

  

  

  

על ספרו החדש של אבי גיל בהוצאת ספרא, "ואין חרוז למוות":

"נדמה לי שזה כבר לא סוד: החברה נקלעה לקשיים. אנשים הפסיקו למות ואנחנו הפסקנו לקבור. מדי פעם יש אמנם לוויה של נפגע בתאונת דרכים או מתאבד, שהמשפחה שלו משלמת אקסטרה כסף כדי שנעלים עין ונקבור אותו בתוך הגדר, אבל הכסף בחשבון החברה הולך ומתמעט…"

במילים אלה של מנכ"ל חברת הקבורה, מתחיל רומן הביכורים המקורי והמפתיע של אבי גיל, בהוצאת ספרא של איגוד כללי של סופרים בישראל ובהוצאת הקיבוץ המאוחד. ביצירה מסתבר שגידול מהיר בתוחלת החיים פתח חלון זמן, שבו "בצורת מתים" מאיימת על פרנסתם של מאות עובדים. אבל אהרון, סגן יו"ר הוועד הנמרץ, מחפש פתרונות יצירתיים ומגיע אל גיסו, בעל חלקת אבוקדו מתייבשת ממושב בדרום, המנהל מאבק משלו ברשתות השוויק. מזכירת המושב, מעמידה פנים שהיא מוכנה לסייע למגדל האבוקדו, אך מנצלת כל הזדמנות כדי לבוא איתו חשבון, עם אהוב נעוריה, שנטש והותיר אותה מתמודדת עם סוד ומשולש אהבים סמוי.

א. ב. יהושע על הספר:

"אל מול ההתמודדות החזיתית עם המוות ברומן השנון ויוצא הדופן של אבי גיל – ניצבים גיבוריו, דמויות משעשעות וססגוניות המייצגות את פניה המוכרבות של ישראל במאה ה-21".

כותרת

  

  

חברי איגוד הסופרים מרצים ביסוד המעלה

במסגרת יוזמת איגוד כללי של סופרים בישראל, מרצים נבחרים חברי האיגוד, יחד עם מוזיקאים נסעו לפריפריה הצפונית והעניקו הרצאות בליווי מוזיקלי לקהל מאזינים מהמושבה יסוד המעלה.

ארבעה מופעים התקיימו במהלך חודשיים במושבה הגלילית, ובהם השתתפו: יהודה אטלס, ניצה בן-דב, חיים באר, מיכל סנונית והמוזיקאים נעמה אור ואסי מסקין.

האירועים מבית איגוד כללי של סופרים בישראל, הינם חלק מהתכנית "מפגשים תרבות 2017" שמטרתה יצירת קשר עם הפריפריה הגאוגרפית והחברתיות, והנגשת התרבות הישראלית על שלל רובדיה לכלל האוכלוסייה בארץ.

שרה ענבר, תושבת יסוד המעלה, סיפרה על המפגש עם הסופר חיים באר:

"חיים באר הוא דמות חשובה בתרבותנו. היה מעניין לשמוע אותו בליווי מוסיקלי של יוצר צעיר, כותב ומלחין, מסקין. להתראות בפעילויות הבאות".

  

   

  

  שער תיאטרון 42

 לקריאה אונליין לחצו כאן

  

  

שער גג 40

  לקריאה אונליין לחצו כאן

            

טופס צור קשר

רוצה לקבל ניוזלטר?

עידכון ומידע חדש של אירועי איגוד הסופרים, כתבי עת ועוד. נא לרשום לנו כתובת מייל ואנו נדאג לעדכן אותך.